052-6444478


ניהול הליכי גירושין
הליך גירושין הוא שלב משמעותי ורגיש בו התא המשפחתי מתפרק והשותפות הזוגית והכלכלית בין בני הזוג מגיעה לסיומה. עת מדובר בבני זוג שלהם ילדים קטינים אזי כחלק מניהול הליך הגירושין יש להידרש לכלל הסוגיות המשפטיות והעובדתיות הכרוכות ושזורות בסיום הקשר הזוגי.
עת עסקינן בבני זוג יהודים, הסמכות הבלעדית לדון בתביעת הגירושין, הכתובה ושלום הבית מוקנית לבית הדין הרבני. מנגד, יתר ההליכים כדוגמת: מזונות, משמורת ורכוש נמצאים בסמכות מקבילה של ביה"ד הרבני ושל ביהמ"ש לענייני משפחה.
השאלה באיזו ערכאה יתנהלו ההליכים עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות וישנה חשיבות להיוועץ בעו"ד מהתחום מיד לכשמתגבשת ההחלטה על סיום הנישואין.
ניהול בקשה ליישוב סכסוך
צד המבקש להתחיל בהליכי גירושין, מחויב תחילה לפנות בבקשה לישוב סכסוך לביהמ"ש לענייני משפחה או לבית הדין הדתי ומרגע הגשת הבקשה חל עיכוב הליכים למשך 60 ימים במהלכם אסור לצדדים או מי מהם לנקוט בהליכים משפטיים אלא אם מדובר בסעד דחוף. מטרת עיכוב ההליכים היא לאפשר לצדדים לנסות ולפתור הסכסוך בדרכי שלום. במהלך תקופה זו, מוזמנים הצדדים ליחידת הסיוע, על מנת שתסייע בידם להגיע לפתרון מוסכם.
ככל שלא עולה בידי הצדדים להגיע להסכמות, אזי בתום תקופת עיכוב ההליכים, ולמשך 15 ימים ממועד זה, בן הזוג שהקדים והגיש את הבקשה לישוב סכסוך, הוא אשר רשאי להגיש תביעותיו לערכאה אותה הוא בוחר (למעט כאמור הליכי הגט עצמו, שלום בית וכתובה המצויים בסמכות ייחודית של ביה"ד) והצד השני מנוע מלעשות כן. ככל וזה לא הגיש תביעותיו תוך 15 יום, מאבד הוא את היתרון המשמעותי שניתן לו ושני הצדדים רשאים להגיש תביעותיהם.
הליכי גירושין על פי הדין הדתי
הסמכות הייחודית לדון בתביעת הגירושין של יהודים מוקנית לבית הדין הרבני ועפ"י משפט ההלכה. כאשר ההליך אינו מוסכם, הצד המבקש להתגרש נדרש להוכיח עילות גירושין מבוררות. במסגרת זו, עולה לעיתים סוגיית הכתובה – שטר החוב עליו חתם הבעל במעמד החתונה.
שלום בית
לעיתים, לפני או במהלך הליך הגירושין, אחד הצדדים עשוי לבקש לנסות ולשקם את חיי הנישואין במסגרת תביעת שלום בית. למרבה הצער, לא מעט פעמים נעשה שימוש טקטי בכלי זה על מנת לעכב ולסרבל ההליכים ולגרום לצד השני להיכנע לתכתיביו.
התרת נישואין על פי הדין האזרחי
צדדים חסרי דת ו/או בעלי דתות שונות, נדרשים לפנות להתרת הנישואין בבית המשפט לענייני משפחה ויש לצרף לכתב התביעה מסמכים המעידים על דתם של הצדדים ועל מקום ומועד נישואיהם.
מזונות אישה
אחת מחובות הבעל עפ"י הדין העברי היא החובה לזו ן את האישה וזאת עד למועד פקיעת הנישואין ובהתאם לרמת החיים בה הורגלה. ישנם מצבים בהם הבעל יהא פטור מחובתו זו, לדוגמה: כאשר זו עובדת ומתפרנסת ו/או כאשר זו אינה ממלאת חובותיה. הסמכות לדון במזונות אישה מוקנית לבית הדין הרבני ו/או לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לבחירתה של האישה.
מזונות קטינים
אדם מחויב במזונות ילדיו בהתאם לדין הדתי החל עליו וככל שלא חל עליו דין דתי (כדוגמת חסרי דת), אזי אדם יחויב במזונות לפי הדין האזרחי, קרי: החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות),תשי"ט- 1959. בעניין מזונות ילדים יהודים לאב יהודי שקיימת הבחנה בין ילדים עד גיל 6 לילדים מעל גיל 6.
בהתייחס לילדים עד גיל 6 – הגם כי השתכרות האם נלקחת בחשבון בתמונה הכוללת לאור פסקי דין של ביהמ"ש העליון, עדיין חלה על האב חובה אבסולוטית לשאת במלוא צורכיהם ההכרחיים מכוח דין תורה כך שהוא אשר נושא בנטל העיקרי של צורכי הקטינים.
בהתייחס לקטינים מעל גיל 6 - בשנת 2017 בית המשפט העליון שינה ההלכה בעניין חיוב במזונות קטינים מעל גיל 6 במסגרת בע"מ 919/15, פלוני נ' פלונית, (להלן: "הלכת פלונית"). במסגרת הלכה זו כי דמי המזונות יקבעו בהתאם ליחס זמני השהות אל מול היכולות הכלכליות של הצדדים. כך נקבע כי במקרה בו חלוקת זמני השהות שוויונית ויחס ההכנסות בין ההורים שווה אף הוא - כל הורה יישא בצורכי הילדים בשהותם בביתו באופן ישיר. באשר ליתר צורכי הקטינים (אלו שאינם תלויי שהות, כדוגמת הוצאות חינוך ורפואה), הרי שההורים יישאו בהם בחלקים שווים. דה פקטו, הלכה זו אינה מיושמת באופן אחיד בקרב שופטי המשפחה כך שבפועל המציאות שנוצרה היא היעדר וודאות באשר לגובה חיוב המזונות בגילאים אלו.
הליכים בעניין קטינים
מדובר בתחום רגיש ומורכב וביהמ"ש כאבי הקטינים אמון בראש ובראשונה על טובת הקטינים בהליך שלפניו. בהתאם לאמור, טובת הילד לעולם תהווה את השיקול החשוב והמרכזי בקבלת ההחלטות ע"י ביהמ"ש. עוה"ד זהבי דידי סבורה כי גם עורכי הדין המטפלים בהליכים אלו נדרשים לנקוט ברגישות המתבקשת ולהקפיד כי טובת הקטינים לא תפגע בשל עצימות הסכסוך שבין הוריהם.
חלוקת רכוש וזכויות
חוק יחסי ממון הוא חוק החל על זוגות אשר נישאו לאחר 01.01.1974. החוק קובע כי עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או פטירה, יחול הסדר איזון המשאבים, קרי: תערך בדיקה של כלל הנכסים החיוביים והשליליים שנצברו ע"ש הצדדים או מי מהם בתקופת החיים המשותפים, ובהתאם, יערך איזון ביניהם כך ששניהם יצאו לפרק ב' בנקודה שווה. כן נקבע מפורשות כי ככל שהצדדים מבקשים להחיל על עצמם משטר רכושי אחר, עליהם לערוך הסכם יחסי ממון שיאושר ויקבל תוקף של פסק דין.
עוד קובע החוק כי לביהמ"ש יש סמכות, בנסיבות המצדיקות זאת, לקבוע נכסים ששווים לא יאוזן ו/או שהחלוקה לא תהא מחצה על מחצה אלא לפי יחס אחר שיקבע ו/או לקבוע שהאיזון יעשה לפי שווי הנכסים במועד מוקדם יותר.
החוק אף קובע מהם הנכסים שאינם נכללים במסגרת האיזון אלא אם נעשו פעולות המעידות על שיתוף בנכסים אלו.
לצורך הליכי חלוקת הרכוש, יורה ביהמ"ש ברוב המקרים על מינוי מומחים כדוגמת: אקטואר להערכת שווי הזכויות ממקומות העבודה של הצדדים ושמאי להערכת שווי נכסי המקרקעין.
על זוגות שנישאו לפני 01.01.74, על ידועים בציבור וכן על בני זוג מאותו מין, יחול משטר רכושי של הלכת השיתוף. הלכת השיתוף נקבעה בפסיקה וקבעה כי ככל שבני הזוג ניהלו חיים משותפים, התגוררו תחת אותה קורת גג, ושניהם תרמו לתא המשפחתי כל אחד בתחומו, אזי חלה חזקה לפיה כלל הרכוש שנצבר בתקופת החיים המשותפים הוא משותף. חזקה זו ניתנת לסתירה אם מי מהצדדים יוכיח שלא הייתה כוונת שיתוף הגם כי ניהלו חיים משותפים.