052-6444478


צוואות וירושות
כאשר אדם הולך לבית עולמו קיימות שתי חלופות בהתייחס למה ייעשה ברכושו.
ככל שהאדם ערך צוואה כדין – הרי שעזבונו יחולק בהתאם להוראותיו בצוואה.
ככל שהאדם לא ערך צוואה ו/או ככל שערך צוואה אך זו נפסלה ע"י ביהמ"ש – יחולו כללי הירושה עפ"י הדין כפי שנקבעו בחוק הירושה.
מהי צוואה?
צוואה היא מסמך בו אדם מציין את רצונו באשר לאופן בו יחולק עזבונו לאחר פטירתו. על הצוואה להיערך כדין בהתאם להוראות חוק הירושה שאם לא כן, זו עלולה להיפסל ובכך יפגע רצון המנוח.
בצוואה אף ניתן להתייחס להוראות נוספות כדוגמת: רצונו של המוריש באשר למקום קבורתו ואופן קבורתו, רצונו באשר לאופן בו יונצח זכרו, רצונו באשר לאופן הטיפול בילדיו הקטינים קרי: מי האדם שהוא מבקש שימונה כאפוטרופוס על ילדיו ומי האדם שימונה כנאמן על חלקם של ילדיו בעיזבון עד שאלו יגיעו לבגרות, מתן הוראות הנוגעות לחלוקת תכשיטים בעלי ערך סנטימנטלי ועוד הוראות שונות ומגוונות שחשובות למוריש.
עפ"י הוראות חוק הירושה, יש מספר סוגי צוואות:
-
צוואה בעדים – צוואה הנערכת בכתב ובנוכחות שני עדים המאשרים בחתימתם כי המנוח הצהיר בפניהם כי המפורט בצוואה מהווה את רצונו באשר לעיזבונו וחתם עליה בפניהם.
-
צוואה בכתב יד- צוואה שנכתבה ע"י המנוח בכתב ידו ונושאת תאריך וחתימת המנוח.
-
צוואה בפני רשות – צוואה בה המנוח מקריא ומצהיר בפני נוטריון, שופט או דיין מהו רצונו האחרון.
-
צוואת "שכיב מרע" – צוואה שנערכת בע"פ והתנאים לה הם כי אותו מצווה "רואה פני המוות" קרי: נמצא על ערש דווי. צוואה זו תהא תקפה רק אם המנוח אכן נפטר תוך 30 יום ממועד עריכתה וככל שהעדים לה ערכו זיכרון דברים באשר להצהרתו של המנוח והפקידו את זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה כאשר רישום זיכרון הדברים, חתימתו והפקדתו ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
מעבר לתנאים הייחודים החלים על כל אחד מסוגי הצוואה, ישנם מספר כללים מהותיים בהם יש לעמוד בכל סוגי הצוואות על מנת שהצוואה תקבל תוקף:
-
על המנוח להיות כשיר לצוות.
-
על הצוואה לשקף את רצונו האמיתי והכן של המנוח ולא כזה שמושפע לחצים או אחרים שהופעלו עליו.
-
אסור לנהנים עפ"י הצוואה לקחת חלק בעריכתה.
על כן, ישנה חשיבות לכך שהצוואה תערך ע"י גורם מקצועי ומיומן על מנת שזו חלילה לא תפסל בשל פגם בעריכתה, תוצאה שתוביל חלילה לכך שרצון המנוח לא יכובד.
דוגמה קלאסית לצורך בעריכת צוואה היא כאשר בני זוג נמצאים בסכסוך גירושין קשה ומורכב שנמשך שנים רבות.
ככל שמי מבני הזוג ילך לעולמו טרם פקיעת הנישואין בפועל (קרי: מועד הגט), ולא נערכה צוואה, הרי שיחולו כללי הירושה עפ"י דין, ובן הזוג שנותר בחיים יקבל חלקו בעיזבון הנפטר כבן זוגו, הגם שאותו נפטר היה "מתהפך בקברו" ככל שהיה יודע שדווקא הפרוד שלו הוא שירש את רכושו.
דוגמה נוספת היא כאשר בני זוג נמצאים בזוגיות פרק ב' וחשוב למי מהם או לשניהם להבטיח כי רכושו/ם האישי יועבר לילדיו ולא לבן זוגו החדש. ככל שלא תערך צוואה, אזי בן הזוג מזוגיות פרק ב' יהיה בין יורשי כלל נכסי המוריש בעת פטירתו (לרבות אלו שנוצרו טרם הקשר הזוגי ביניהם).
ישנה חשיבות עצומה לכך שהצוואה תערך בידי עו"ד מהתחום המיומן בעריכת צוואות שכן צוואה שלא עומדות בדרישות הדין, עלולה להיפסל.
ירושה עפ"י דין
ככל שאדם לא ערך צוואה ולחילופין, ככל שהצוואה שנערכה נפסלה ולא קיבלה תוקף, יחולו כללי הירושה עפ"י דין.
חוק הירושה קובע את כללי הירושה עפ"י דין בהתאם לקרבה המשפחתית אשר הייתה קיימת במועד פטירת המנוח.
חוק הירושה קובע שלוש "פרנטלות" לירושה עפ"י דין אשר לכולם מצטרפת זכות הירושה של בן הזוג:
-
פרנטלה ראשונה – צאצאי המנוח.
-
פרנטלה שניה- הורי המנוח וצאצאיהם.
-
פרנטלה שלישית – הורי ההורים של המנוח וצאצאיהם.
סדר הירושה הוא לפי סדר הפרנטלות, כלומר: אם קיימים יורשים בפרנטלה הראשונה, הם היורשים עפ"י דין ולא עוברים לפרנטלה השנייה. רק אם אין יורשים עפ"י הפרנטלה הראשונה, עוברים לפרנטלה השנייה וכך הלאה.
החלוקה בתוך הפרנטלה היא בחלקים שווים.
זכות הירושה של בן/בת הזוג
בן הזוג תמיד יורש את המכונית ואת המיטלטלין הנמצאים בדירה. בנוסף, זכותו של בן הזוג לרשת קיימת בכל אחד מהפרנטלות כאשר חלקו נקבע בהתאם לפרנטלה עמה הוא יורש.
כך לדוגמה: אם בן הזוג יורש יחד עם צאצאי המנוח בפרנטלה הראשונה, אזי בן הזוג ירש מחצית מהעיזבון וצאצאי המנוח יחלקו ביניהם בחלקים שווים את המחצית הנוספת של העיזבון. לעומת זאת, אם בן הזוג יירש עם אחי המנוח שהם הפרנטלה השנייה, אזי חלקו של בן הזוג יעמוד על שני שליש מהעיזבון ואחיי המנוח יחלקו ביניהם בחלקים שווים את השליש הנותר.
ככל שבן הזוג יורש יחד עם אחיי המנוח או עם הורי ההורים של המנוח, אזי בן הזוג מקבל גם הדירה של המנוח.
בן זוגו של המנוח אינו רק בן הזוג הנשוי שלו, שכן סעיף 55 לחוק הירושה משווה את מעמדו של הידוע בציבור לזה של בן זוג נשוי, כך שגם ידוע בציבור זכאי לרשת את בן הזוג המנוח. כמובן שלעיתים נדרש לנהל הליך משפטי בשאלה האם אכן מדובר היה בידועים בציבור או בקשר זוגי אחר שאינו מחייב.
רק במצב בו המנוח ערירי לחלוטין ולא הותיר אף בן משפחה מאלו שפורטו לעיל (בן זוג, ילדים או צאצאיהם, הורים או צאצאיהם, הורי הורים או צאצאיהם), אזי זכות הירושה עוברת למדינה.